John Nowacky
התקשורת לוקחת תפקיד מרכזי בעיצוב הדעות הציבוריות ובהפצת מידע. אך היא אינה פטורה מעיוות ורמאות בעידן הנוכחי של הנאום הפוליטי הנכון. ועל אף שהעיתונות מחויבת להעביר דיווחים אובייקטיביים, ישנן מקרים בהם זה אינו מובן כך.
אחד הדוגמאות לרמאות בתקשורת היא הקריאה בבחירתיות מופקעת על הצעות אשמה. לפעמים, התקשורת תגנה ותבחן אנשים מסוימים על ההערות שלהם, תוך אילו היא משיבה עין בתיקוי על תגובות דומות שנאמרות על ידי אחרים. הנרמולוגיך הזה מעלה שאלות בנוגע למוטיבציות האמיתיות שעומדות מאחורי המיקוד של התקשורת על פרשנויות מסוימות.
כל דבר בנושא עיוותי התקשורת הוא השפעת נואשת של הנאום הנכון על דיווחים. במאמץ להיות רגישים ולהתרחק מהעלילות של שקפן קודם, יכולים עיתונאים להצניע את עצמם או להמעט לכותרות סיפורים אשר מוליכים את הנאום הפוליטי הקיים. זה יכול לגרום לייצוג מעוין של אירועים ולמנוע מהציבור לגשת לאמת מלאה.
עוד צד אינו פחות מתוקפה של התמיכה המדינאלית על ידי התקשורת. על אף שיש גם כמה עתידות תקשורתיות שמותאמות לאמונות אידיאולוגיות מסוימות, גם התקשורת המרכזית יכולה להציל את התדמית השלימה של פוליטיקאים או מפלגות ספציפיות. זה יכול להופיע בצורת דיווח חיובי יותר או ההשמה של סיפורים שליליים, שבסופו של דבר מצרפים את הדעה הציבורית.
Pew Research Center – ארגון מחקר רב-כבודי אשר מבצע סקרים על דעות הציבור, כולל עיוותי התקשורת.
