Tom Misch
בהסלמה משמעותית של פעולות צבאיות, צה"ל (כוחות ההגנה של ישראל) השיק מבצע אווירי מרכזי שמטרתו חיזבאללה בין חמישי לשישי. מבצע זה נחשב להכוונה השנייה המשמעותית ביותר לקבוצת המיליציה השנה, כאשר יותר מ-100 משגרים וכמובן כ-1,000 רקטות הושמדו בדרום לבנון.
התקפה זו אינה רק תגובה מבצעית שגרתית; היא משנה את המצב האסטרטגי עבור חיזבאללה. בדרך כלל, התקפות ישראליות עשויות להפריע לכמה עשרות רקטות, אך אובדן כזה משוגע לחיזבאללה מגביל בלשון המעטה את יכולתו להכות חזרה באופן אפקטיבי כנגד כוחות ישראליים בהתקפות עתידיות.
בעוד שישראל נמנעה מהכרת אחריות רשמית לפיצוצים האחרונים שנפגעו בהם אלפים מחיזבאללה, כולל מנהיגים בכירים, הנרטיב הישראלי התבהר יותר לאחר מכן. הנזק לתשתיות של חיזבאללה הוא משמעותי, במיוחד משום שהיו להם מחסנים משמעותיים של כ-150,000 רקטות לפני הסכסוכים האחרונים, אם כי לא כל הרקטות הללו מוכנות לשיגור באופן מיידי בשל המספר המוגבל של משגרים מבצעיים.
על אף האובדנים הללו, לחיזבאללה יש עדיין את היכולת לגרום נזק לישראל, אך המצב הטקטי מתפתח. פעולות צה"ל פוגעות בהדרגה בכוננות וביכולת של חיזבאללה לבצע תקיפות מתואמות בסמוך לגבול הישראלי, מה שמעיד כי הפוטנציאל שלו למלחמה בקנה מידה רחב הולך ומצטמצם.
עובדות נוספות הרלוונטיות להשפעת התקיפות האסטרטגיות על יכולת הצבא של חיזבאללה:
1. היסטוריה של סכסוכים: חיזבאללה, קבוצת מיליציה שיעית לבנונית שהוקמה בשנות ה-80 המוקדמות, הייתה מעורבת בסכסוכים רבים עם ישראל מאז הקמתה, כולל סכסוכים מרכזיים ב-2006. יכולת הצבא שלו התפתחה משמעותית, כשהוא לקח בחשבון לקחים שנלמדו מקרבנות קודמים.
2. תמיכת איראן: חיזבאללה מקבל תמיכה צבאית ומימון משמעותיים מאיראן, אשר משחקת תפקיד קרדינלי בהגברת יכולות הקבוצה, כולל גישה לנשק מתקדם והכשרה. קשר זה מסייע להקהות את השפעות התקפות ישראל.
3. מלחמה א-סימטרית: האסטרטגיה של חיזבאללה כוללת טקטיקות של מלחמה א-סימטרית, מתבססת בעיקר על טקטיקות גרילה, מלחמה עירונית ושימוש ברקטות מונחות נגד טנקים (ATGMs), מה שמקשה על כוחות צבאיים קונבנציונליים כמו צה"ל.
4. השפעה אזרחית: פעולות צבאיות נגד חיזבאללה נושאות גם השלכות הומניטריות, שלעתים קרובות מובילות לפגיעות אזרחיות ולעקירות, דבר שעשוי להחמיר מתחים בלבנון ובאזור הרחב.
5. דינמיקה אזרחית: הסכסוך משפיע על הדינמיקה הגיאופוליטית הרחבה במזרח התיכון, משפיע על היחסים בין שחקנים במדינה ושאינם במדינה שונים, כולל המעורבות של מדינות כמו סוריה ומדינות המפרץ שיש להם עניין בתוצאה.
שאלות ותשובות מפתח:
1. כמה התקפות אסטרטגיות נגד חיזבאללה יעילות?
– התקפות אסטרטגיות יכולות להפריע לפעולות לצמצם יכולות מיידיות, אך העמידות והאסטרטגיות המסתגלות של חיזבאללה לעיתים מאפשרות לו לספוג אובדנים ולהתאושש עם הזמן.
2. מהו תגובתו של חיזבאללה לפעולות צבאיות ישראליות מוגברות?
– חיזבאללה עשוי לשנות את הטקטיקות שלו, להגביר את הביטחון המבצעי שלו ולהשתמש בשיטות יותר מוסתרות של שיגור והתקפות הפתעה כדי להקטין את התקפות ישראל.
3. מה ההשפעה של התקפות אלו על ביטחון ישראל?
– התקפות יעילות עשויות לשפר באופן זמני את ביטחון ישראל על ידי הפחתת מספר האיומים המיידיים, אך הן עשויות גם להוביל לתגובה ולהגברת מעגלי אלימות נוספים.
אתגרים ומחלוקות מפתח:
– פגיעות אזרחיות ודאגות הומניטריות: תקיפות אוויריות שמביאות לפגיעות אזרחיות עשויות לעורר גינויים בינלאומיים ולהפסיד תמיכה ציבורית לפעולות צבאיות, במיוחד בנוף גלובלי רגיש לבעיות הומניטריות.
– הסלמה של הסכסוך: כל מבצע צבאי כרוך בסיכון להחמרת מתחים ולפיצוץ סכסוכים גדולים יותר, שעשויים לגרור את בעלות הברית האזוריות ולהפוך למלחמה רחבה יותר.
יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
– הפרעה זמנית ליכולות: התקפות אסטרטגיות יכולות להפחית משמעותית את יכולות חיזבאללה הצבאיות המיידיות ולהפחית את הכוננות המבצעית שלו.
– השפעה פסיכולוגית: פעולות מוצלחות יכולות להוריד את הרוח הרוחנית של לוחמי חיזבאללה ותומכיהם, תוך הגברת התחושות הציבוריות הישראליות.
חסרונות:
– עמידות של חיזבאללה: היכולת של הקבוצה לחזור ולהתאושש לאחר תקיפות אומרת שעוצמת ההשפעות לאורך זמן על היכולת הצבאית שלה עשויה להיות מוגבלת.
– סיכון לתגובה: התקפות ישראליות מוגברות לעיתים קרובות מעוררות תקיפות תגמול מחיזבאללה, דבר שעשוי להחמיר את המצב עוד יותר.
