Annabelle Stephenson
אטלוס וSEGA החלו לשדרג את Persona 3 דרך Persona 3 Reload, שבו הם מביאים יכולות ייצור מתקדמות ממשחקי Persona למשחק שעל פי סטנדרטים היום, נראה מאוד קשוח.
למי שמעולם לא שיחק את Persona 3, המשחק מתרחש סביב סיפורו של תלמיד בתיכון שמעביר את עצמו לבית ספר חדש ובקרוב הוא מוזן באירועים הקשורים ל"שעת האובך". "האובך" מתרחש בין יום אחד ליום הבא, כשהזמן נראה שעובר במקום ומקרובות עולים לעולם מצועלים.
רוב האנשים אינם מבינים את הזמן הנוסף הזה ואת המפלצות, אך הגיבור והחברים הטובעים שלו מבינים ומתנוות בו. יחד הם יוצרים צוות שחוקר את המגדל האיומה (שנראה רק בזמן "האובך") ממנו נראה שהמפלצות עולות. במזלם, יש להם דרך להתגונן. כל אחד מהם יכול להחזיק בנשק מיוחד, לכוון אותו לראשו ולירות, מפעיל את הנפש הפנימית שלו – הפרסונה שהוא נלחם במקומו.
אין צורך להיות מודע במיוחד ל Persona 3 כדי להבין איך הכל עובד, שכן המשך המשחק והטקסים הוא בגדול למעשה זהה למה שמופיע בPersona 4 ו-5. אותה דמויות ראשיות מתמודדות עם הבעיות האישיות שלהן, מתמודדות עם הפחדים שלהן, וגורמות לחיבורים עמוקים זה עם זה. הקשתות הנרטיביות האלו בנויות בדרך חוזרת, שבה לבלות זמן עם החברים שלך מחוץ להשלמת המשימות מוביל לגילוי הסיפורים שלהם – טכניקת סיפור שמתחילה בעצימות אך בהדרגה משפיעה על הרגשות שלך. הכתיבה משתלבת באופן מופלא והדמויות בפרסונה 3 מצויירות בצורה טובה, למרות חוסרים שבהן.
מה שממוקד את המשחק Persona 3 הוא טובתו (אם היה חסר תחיש במיוחד מהפעולות הפולחניות שהדמויות צריכות לבצע כל פעם שהן זומנות את הפרסונה שלהן). בעוד Persona 4 ו-5 יש להם רגעים אפלים שלהם, Persona 3 היא כמעט ניהיליסטית בעתים קרובות – וכשאני אומר ניהיליזם, אני מתכוון למושגון הנפוץ לגיטימי. ללא לתת יותר מידע, יש יותר מדי אפשרויות של סיום העולם קיימות ב Persona 3, ובבחירה לקחת את הדרך הלא נכונה, מביא לסיום שבו הדמויות מתעלמות מהאיומים המתקרבים, מתרגשות עם חיי היום יומיים שלהן וחיות לעצמן עד היום האחרון.
למעשה נושא זה נדפך אל האידיאות העצמאיות. כפי שזוהי כתבה שטרה על "האיקזיסטנציאליזם הוא אנושות": "בחיים אין משמעות החבילה … זה עדין אליך להקנות זאת משמעות, והיות הערך איננו משהו אחר מלהבחין ממשמעות שאתה בוחר." מספר תיאורים מאתחלים את חושב האיקזיסטנציאלי יותר מאלינאשע במשהו משמעותי את עצמו והמקום של כולם בעולם. אך לתת משמעות להיותו והמקום שלו בעולם אומרת להתמודד עם דברים דומים לסיום. וזה קשה. המוטיף ליריות אחת פשוטה בראש כדי להתקיף ולהבין את עצמו מכה בליבה של ההודעה בPersona 3.
כפי שכתב גם אז שרשר אותה הספר, "דוסטויבסקי פעם כתב: "אילו האל' לא קיים, הכל מותר ". וזו באמת נקודת התחלה של האיקזיסטנציאליזם. כל הדברים נקובים בהחלט הם מותרים אם האל האיקזיסטנציאליזם, והאדם נטשה במלואו, שלא יכול למצוא דבר שהוא יכול לסמוך על – החד והעשוי מתוך עצמו או מתוך אחרים. מגלה זירה אחר מכך, הוא בלתי נכשל מהמצאה. " ממיר מחדש הזיקות העצמאיות האלו בתוך Persona 3, על ידי כל הדמויות הראשיות והמשניות, כשהיא עונה לעצה עם ספירט תודעה. מרכב המשפטים הידוע מגטו.
מה שמעניין אותי במיוחד בתגרים החדש הוא האם השחקנים שהוכרו בPersona מאוחר יותר (במיוחד עם Persona 5) יתעדכנו במשחק הזה. כמחדש, Persona 3 Reload מתקדם היוצא דופן, עם מודלים דמויות יוצאי דופן, מיקומים ועיצובים מפלצתיים מפורטים עם שמירה על המורשת המקורית של המשחק. עם זאת, בניגוד למבני התעופה המרהיבים מבחינה חזותית והמיזוגים התיאטרוניים וסוע
The source of the article is from the blog krama.net
