Annabelle Stephenson
שנה שעברה ראתה שנת דיוקן בהשקת משחקים מרכזיים לקונסולת ה-PlayStation 5 של Sony. אך זו הייתה סיפור אחר להרחבות מרכזיות של החברה, כאשר Horizon Forbidden West: Burning Shores גנב את הקרנבל. אך שישה חודשים מאוחר יותר, בטקס פרסי The Game Awards בדצמבר, נזף בלתי צפוי התרחש – הכרזה על God of War Ragnarök: Valhalla. ההרחבה החינמית זו התבררה כגשר בין האיטרציות הישנות והחדשות של הסדרה, ששינתה לגמרי את הגיימפלי האיקוני של שחקנית הרק וחתוך.
Valhalla הציעה חוויה לא יקרה לפאנים הטהורים והמתחילים כאחד. היא שלבה בצורה מופלאה את אלמנטיה הקלאסיים של הסדרה עם מאפיינים חדשים, יצרה מסע אישי עמוק עבור קריוס, הגיבור הראשי. למפגשי הקרב ב-Valhalla הצלילה מעבר לשגרת ההישרדות המתוכנתת; הם חדרו אל תוך הקרבות הפנימיים והצמיחה הרגשית של קריוס. כל מבחן שהתמודד בו היה הזדמנות להתמודד עם עיזי הפנים האישיים שלו ולמצוא סגירה מעבר לעברו.
מה שעשה את Valhalla באמת מדהים היה היכולת שלה להעביר את השחקנים במסע במסלולי הזיכרון בעודה מציגה חידושים מרגשים. היא ביקרה שוב את המיקומים האהובים, הציגה את הדמויות המוכרות והעניקה לשחקנים את חרב האולימפוס האגדית. עבור המעריצים הוא היה תעלומה נוסטלגית, ועבור המתחילים, היה זה פה בעת להבין את עומקן של קריוס.
Valhalla התאחדה למעלה מכל ספק בין העבר להווה של הסדרה של God of War, שמראה גדילתם של הדמויות והמכניקות החדשניות. בין אם אתה מעריץ מובהק או מתחיל חדש לסדרה, ה-Valhalla פועמת חוויה ייחודית ומרתקת, הנותנת לשחקנים הערכה מחודשת למסעו של קריוס.
