Annabelle Stephenson
ארגון קולומבוס בלו ג'קטס מתמודד עם עוד הפסד מטריד. ג'וני גודרו, כוכב מבעבר בקנאי, ואחיו, מתיו, איבדו את חייהם באופן טראגי בתאונה משמעותית. האירוע הזה השאיר חילוף מופתע וצער רב בקרב האוהבים והשחקנים כאחד.
כדי לצבור אחדות, האוהדים נאספו מחוץ לארנה ניישנאל לערוץ קהלי רגשי. פרחים, נרות, וסוכריות הונחו בייצור ממחזור, מהדרי חיים לחיים האבודים. כאשר חמישקן שיחק ברקע, משקל הטרגדיה תלה באוויר.
זכרון תרומתו של גודרו לקבוצה יחרור תמיד בלבבות קהילת הבלו ג'קטס. כיערוך של מדרגות העניין, יובנה הנכד שמתי, מיציב עצמה כהזכרון עמוק שנותר. מנעליו של גודרו, שהיו פעמים מלאות בהופיעה שלו, מסתמנים כזכירה עצובה של הריק אשר השאיר לאחריו.
האירוע המכאיב הזה מתגלה רק שלוש שנים לאחר מותו בלתי צפוי של השוער מטיס קיבלנייקס הצעיר והמבטיח. מותו של קיבלנייקס גרם להשפעה עמוקה על הקבוצה, והרבה שחקנים עדיין נושאים את משקל ההיעדרות שלו. מדובר בזיכרון כואב לפניות של החיים, בעוד שההפסד שלו מנשק בעצם בחדר ההלבשה.
הבלו ג'קטס נעמדו בפני צרה תִרְבִיעָה זו מאוחר יותר והאריכו את תמיכתם למשפחת הקיבלנייקס במהלכים שלהם. הקבוצה סידרה קבורת קברות באוהיו, מאפשרת שחקנים מליגות שונות והורי הקיבלנייקס להיות נוכחים.
עכשיו, כשהיא פינתה באובדן של גודרו, הקבוצה צריכה שוב להתאחד כדי לתמוך אחד בשני במהלך זמן קשה זה. מערכת האימון העתידית תהיה ללא ספק אתגרתית מבחינה רגשית, אך הבלו ג'קטס מחויבים לספק את המשאבים הנחוצים לשחקנים ולצוות על מנת לחפש עזרה וייעוץ.
הכאב השאיבלי שבאבדן יקריו הוא משהו שיוצא על כל תרבות והבחנות אישיות. הארגון מכיר את תהליך האבל הייחודי שכל אדם יעבור ומתחייב לתמך בהם בכל צעד בדרך.
כשהפתיחה של העונה מתקרבת, מתכננים במהירות דרכים לכבד את זכרו של גודרו. אפשרויות כוללות להעלות את מספר החולצה שלו, 13, לתוך הפרפרים של ארנה ניישנאל. המטרה היא ליצור הדא משמעותי עבור שחקן שהיה נסיוני לא רק בקרח אלא גם מבוקש עמוק לצירך על ידי חבריו וכל קהילת ה־NHL.
הבלו ג'קטס נתקלו בצרות בעבר, ולצערנו, זה הוא חלק מההיסטוריה של הקריירה שלהם. הפרק הזה הן זמין לאין שום שירותים, כגון המוות הטראגי של אוהד בסיסי בשנת 2002 והאובדן של טרבור אטינגר, שחקן ליגה מינורית, בהתאבדות שנה לאחר מכן.
אין ידני לניווט בימי מזיקות מתקפת כאלה. תהליך האבל יהיה ייחודי לכל האישי, והארגון, בהנהלת דון ואדל ובמאמן דין אווסון, מוכן לספק תמיכה והדרכה כאשר הקבוצה עוברת בסוכרה המשותפת שלה.
בעתים כאלה, זוהי עוצמת קהילה שעוזרת לרפא יפה. הארגון של הבלו ג'קטס וקהילת האוהבים המיודדת שלהם יתאגדו יחד, ספק אהבה, תמיכה, ומחויבות נוכחות לכבד את אנשים שאבדו.
